#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנ""ל שהמרעיב עצמו בשני רעבון ניצול ממיתה משונה?<br>ומה הכוונה מיתה משונה?"	"שנאמר ""בערב פדך ממות."" ולא כתיב 'מרעב', אלא ה""ק, בזכות הרעב פדך ממות.<br>ומיתה שאינה כדרכו על מיטתו אלא ע""י חרב וכיו""ב קרויה מיתה משונה."	תענית דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לשמש בשני רעבון ומנ""ל?"	סתם אדם אסור, דכתיב וליוסף יולד וכו' בטרם תבוא שנת הרעב.<br>ולחשוכי בנים מותר.	תענית דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היתה מידת משה בזמן שהיה הציבור בצער?<br>ומה מידת בינוניים?<br>ומידת רשעים?	ישב על האבן ולא על הכר, משום שהעם בצער.<br>ובינוניים אומרים אכול ושתה, אך הם דואגים מיום המיתה, דכתיב כי מחר נמות.<br>ורשעים אינם דואגים מיום מחר, כדכתיב והיה כזה יום מחר.	תענית דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי מעיד באדם (שלא היה בצער הציבור)? (4)	א. קורות ביתו.<br>ב. מלאכי השרת שמלוים לו.<br>ג. נשמתו.<br>ד. איבריו.	תענית דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי קל אמונה?<br>ואין עוול?<br>צדיק וישר הוא?	"כשם שהקב""ה מעניש רשעים לעוה""ב על עבירה קלה, כך בעוה""ז לצדיקים.<br>וכשם שנותן שכר לצדיקים בעוה""ב על מצווה קלה, כך בעוה""ז לרשעים.<br>כשבא הרשע לדין באים מעשיו ומעידים בפניו, והוא מודה על הדין וחותם עליו."	תענית דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך נקראים נזיר ויושב בתענית לשמואל ולר' אלעזר ומנ""ל?<br>ומאי עביד כל חד בקרא דחבריה?<br>ואיך נקרא היושב בתענית אליבא דר""ל?"	"לשמואל חוטא, דכתיב בנזיר וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש, וכ""ש יושב בתענית שציער עצמו מהכל. ולר""א וכיפר עליו הוא על שנטמא.<br>לר""א קדוש, שנאמר קדוש יהיה. וכ""ש יושב בתענית המצער עצמו מהכל. ולשמואל רק השער הגדל קדוש.<br>לר""ל היושב בתענית נקרא חסיד, שנאמר גומל נפשו (מונע ממאכל כמו ביום הגמל את יצחק, רש""י פ""א), איש חסד."	תענית דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר""א אמר דלעולם ימוד אדם עצמו כאילו קדוש בתוך מעיו, איך א""ש עם הא דס""ל דהיושב בתענית קרוי קדוש?<br>ומה דעת רב ששת על תלמיד המתענה?<br>ומאיזה טעם אסר ר""ל על ת""ח להתענות?"	"היכא דמצי לצער נפשיה קדוש, לא מצי יראה כאילו קדוש בתוך מעיו ואסור להכחישם.<br>רב ששת אמר דתלמיד המתענה הו""ל כאילו אכל כלב את סעודתו.<br>ור""ל אסר משום שממעט מלאכת שמים."	תענית דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יחיד שקיבל עליו תענית, האם אומר עננו בשחרית? <br>ואם לן מעונה האם אומר עננו למחר ומדוע? (ב' טעמים לס""ד ואחד למסקנא)."	אומר בשחרית.<br>לן מעונה אינו אומר.<br>והסתפקו אם הוא משום דאין מתענים לשעות, או דהמתענה לשעות אינו אומר עננו.<br>ואמרו דאינו מהני טעמי, אלא משום דלא קיבל עליו להתענות אז.	תענית דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב עוקבא שאל בי מדרשא את מה ששאלוהו, האם מתענים לשעות, ומה דין קנקנים של נכרים, ובמה שימש משה בשבעת ימי המילואים.<br>מה השיבוהו?	"מתענים לשעות.<br>וקנקנים של נכרים מותרים אחר י""ב חודש. [ובתוך יב""ח ניתרים בעירוי ג' ימים מעת לעת].<br>ושימש בחלוק לבן, וי""א בחלוק לבן שאין בו אימרא. (מפני החשד)."	תענית דף יא		
